מדוע "לביית"? מדוע שלא יעלם פחד הבמה אחת ולתמיד וזהו? משום שלפחד הזה יש גם תפקיד חשוב המשרת אותנו - אנשים המורגלים בהופעה בפני קהל יאמרו לכם שאין להם פחד-במה כלל. זה נכון שאין להם יראה משתקת אבל פחד קל רצוי מאוד שיהיה להם. מה שנקרא "התרגשות חיובית". בלעדיה, נפסיק להשתדל עבור המאזינים לנו, נפסיק להשקיע במחקר ולימוד מעמיק ואנחנו עלולים לחשוב שהכל כבר טמון בכיסנו וזה לא טוב. מה שקורה במקרה כזה הוא שהדובר ממחזר את עצמו יותר מאשר יוצר דבר חדש עם הקהל וזה חבל כי זה לא מעניין במיוחד. אם שמעתם דוברים העולים מול קהל כשאין בליבם כל התרגשות אתם יודעים שהם נשמעים כאילו שהם מדקלמים דבר מה וכאילו שאנחנו מבזבזים להם את הזמן.
כדי לביית את הפחד אנחנו רוצים להכיר אותו ולהבין ממה הוא מורכב. כך נוכל להתמודד עם כל אחד ממרכיביו בנפרד, להשתפר במקומות הדורשים שיפור ולהשיג את הבטחון המבוקש על הבמה. יש לנו רעיונות טובים ואנחנו רוצים להצליח להביא אותם בפני אחרים, זה הכל וזה לא מעט!
ראשית דבר - מה אני עושה שם?
לא כל מי שנמצא דובר או מופיע בפני אחרים באמת חשב אם הוא רוצה להיות שם או לא. ילדים ובני-נוער רבים סבורים שלהיות מפורסם היא פסגת השאיפה האנושית. אבל כשהם מקבלים את ההזדמנות להופיע בפני קהל, הם מגלים לפתע שבעצם רק לעמוד לפני אחרים ולהצטלם, זה בדרך כלל לא מספיק ואז הם נבהלים ונבוכים. הם חשים בעוז שני דברים - אין להם משהו מיוחד להציע וכולם מסתכלים עליהם תוך כדי. אם מדובר בהופעה חד-פעמית לפני קהל אפשר להציע משהו ויזואלי - מראה משובב או מעשה יוצא-דופן. אבל אם מדובר בהופעה בפני אחרים דרך קבע, כדאי להשקיע יותר מזה, אחרת תהייה ה"קריירה" שלכם קצרה למדי. אבל קודם כל חישבו "האם אני באמת רוצה לעמוד לפני אחרים?" יש כאלה שחשיפה פומבית, בכל סדר גודל, פשוט לא מתאימה להם.
אני רוצה, אבל מה יש לי להציע?
בין אם אתם שחקנים, מרצים, מורים, מרואיינים, ראשי מחלקה המציגים בפני בכירים מכם או ממלאים כל תפקיד אחר הדורש פרזנטציה - אתם מציעים קודם כל את עצמכם. אבל כפי שהובן מהפסקה הקודמת, זה לא מספיק כדי שיווצר קשר דובר-קהל. אתם זקוקים לאמצעי מתווך. אמצעי מתווך הוא כל סוג של ידע או מיומנות שאתם יכולים להציע כי אתם טובים בזה וכי יש בידיכם דבר שאחרים מעוניינים בו; ידע, מידע, מיומנות, טכניקה - כל אלה הם מוצרים נדרשים בשוק הידע בו אנחנו חיים כיום. אם יש לכם אחד מאלה תמצאו את מי שזקוקים לשירותים שלכם.
להיות הכי טוב שאפשר
זה מה שאתם רוצים לנסות להיות. "הכי טוב שאפשר" אינו ערך מוחלט אלא שאיפה וכיוון עבודה. ותרו מראש - אין אף אדם היודע כל דבר ובמקרה הזה "תפסת מרובה, לא תפסת" מקבל משנה תוקף. התמקדו בדברים בהם אתם טובים באמת, בהם יש לכם ערך-מוסף והשתכללו בהם. לימדו, חיקרו, בררו לעצמכם את מקור העניין שלכם בדבר, חוו דעתכם ומעל הכל - התאמנו. Practice makes better היא אמרה שחוקה אבל יש בה אמת עמוקה. תהליך השכלול יש יכולת העמידה בפני קהל אינו מסתיים לעולם. ואל תשכחו להעריך את ההישגים שלכם, גם אם אתם בתחילת דרככם. כל התקדמות היא סיבה למסיבה.
קצת אודות אימון
אל תחכו להזדמנויות מיוחדות של עמידה בפני קהל כדי להתאמן. כל שיחה בטלפון, כל חלופת דברים אקראית ברחוב או בסופרמרקט היא הזדמנות לאימון בדיבור בפני אחרים. אם תשכילו לשלב את האימון במהלך חייכם הרגיל תקבלו הרבה יותר שעות אימון מגוונות בלי להעמיס מטלה נוספת על סדר היום שלכם. היום-יום מזמן לנו אפשרויות מרתקות ליצירת קשר עם אנשים שונים שאינם דווקא נוכחים במקום העבודה שלנו. עיצרו לרגע, התבוננו בפניו של האדם אליו אתם מדברים גם אם הוא רק עצר אתכם כדי לשאול "מה השעה?" נסו בכל פעם תשובה אחרת, ניסוח שונה, גוון קול אחר, כוונה חדשה. כך תגלו מה משרת אתכם ומה בפרזנטציה שלכם אינו ראוי.
התיידדו עם עולמכם הפנימי כדוברים
7 המחשבות ההרסניות שפרטתי במאמר קודם שייכות כמעט כולן לעולמנו הפנימי. הוא גם זה היוצר את תחושת הפחד העמוקה הנקראת "פחד במה" או "אימת קהל". כמעט תמיד, אלה המאזינים לכם "באים בטוב". כלומר, יש להם רצון להקשיב וללמוד דבר מה. הם מעוניינים בדבריכם ובתועלת שיש בדברים עבורם. הם לא בהכרח מעוניינים בעולמכם הפנימי או בתסבוכות רגשיות שאולי יש לכם. יש להם מספיק משלהם. לכן - חייכו. מי שמחייך מקבל חיוך. את עבודת עיבוד החששות הפנימיים שלכם עשו רחוק מאור הזרקורים או עין המתבונן. אם אלא היושבים מולכם נראים לכם רוחשים מחשבות אודותיכם - מה אכפת לכם? אם הם לא אומרים דבר בקשר לזה, אם הדברים לא נאמרים בעולם האמיתי, אין לכם מה להתעסק בזה. קשה, אבל אפשרי. אין זה מתפקידכם לקנות שליטה במחשבות האחרים. תפקידכם להופיע כראוי בפניהם, לא פחות אבל גם לא יותר.
שיפור מיומנויות
הופעה בפני קהל דורשת מיומנויות מספר - קול ברור ונעים, מחוות המשרתות את המסר אבל אינן מייגעות את העין, טקסט מעניין, שפת-גוף אפקטיבית. כדאי להשקיע בלימוד המיומנויות הללו ויש להתאמן בהן ללא קשר להופעה בפני אחרים. אם למדתם והתאמנתם, תופענה המיומנויות בזמן אמת ותעמודנה לרשותכם ללא מחשבה נוספת או מאמץ מיותר.
מראה חיצוני
יש למראה החיצוני משמעות. אני לא מדברת על דוגמאות קיצוניות של רישול אלא על שיפור במראה החיצוני המשרת את סגנונכם ואת המסרים שאתם מבקשים להציג. השקיעו בזה מחשבה ואם צריך, התייעצו בכאלה המפגינים טעם טוב משלכם או בבעלי מקצוע.
ולסיום - הפכו את המראה לידידה קרובה
רבים מאיתנו מתקשים להתבונן בעצמם במראה כדי לקבל שיקוף פשוט ואובייקטיבי של מראנו החיצוני ושל אופן ההופעה שלנו. יש כאלה שאינם עוברים ליד מראה ויש כאלה העומדים לפניה זמן רב מאוד, כאילו שהם מחפשים עוד פגם - אחרת לא יהיו רגועים או כדי שאולי תשנה המראה את דעתה. ובכן, המראה לא יכולה לשקף משהו אחר ממה שעומד לפניה, אבל אנחנו כן יכולים לשנות את הפרספקטיבה שלנו על מה שאנחנו רואים במראה. כדאי לעמוד לפניה מדי פעם ולדבר אל עצמכם או לקהל דמיוני. הקפידו להתבונן במראה באמת, לא לבהות בה. עשו זאת כשאין אף אחד אחר בסביבה ותנו לעצמכם את הזמן הדרוש כדי להתיידד עם מה שאתם רואים. עירכו נסיונות, נסו כל מני אפשרויות. אם תעמדו שם מספיק זמן אתם עוד עלולים למצוא חן בעיני עצמכם...
לימור שיפוני The Story Telling Company Inc מספרת סיפורים בכל מדיום - עין בעין, בכתיבה, מדיות דיגיטאליות, באזזים שיווקיים ובכל דרך בה יכול סיפור לצאת החוצה ולהגיע אל מי שצריך ורוצה לשמוע אותו. מנחה סדנאות במדיה חברתית לאנשי מקצוע בתחום המרקום, שיווק, משאבי אנוש, גיוס והדרכה, ניהול וכתיבת תוכן.
